סרט דוקו אקטיביסטי משנת 2010 שמעמיד במרכזו 2 במאים שיוצאים לחולל מהפכה בשידור הציבורי. זהו סרט על חברות, אמונה וקולנוע. מדריך למאבק גרילה אפקטיבי של האזרח הקטן ברשויות גדולות ואטומות.
המדריך למהפכה היה מועמד ל-5 פרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, של שנת 2010, וזכה, לבסוף, ב-2 פרסים: המוזיקה הטובה (אבי בללי) ופרס העריכה (עמי טיר ומאור קשת).
במאי: דורון צברי. מפיק: אורי ענבר. תסריט: יוסי מדמוני, ארי פולמן, אורי ענבר, דורון צברי . עריכת תסריט: רינו צרור. צלם ראשי: דוד גורפינקל. צילום: אשר בן יאיר, דניאל מירן, דנור גלזר, אריאל גליקסון, קובי צאיג, עידו ברלד, גבי מואטי. עריכה: עמי טיר, מאור קשת. מוזיקה: אבי בללי. עיצוב פסקול: איציק כהן. עיצוב אומנותי: אבי פחימה, שונית אהרוני. עיצוב תלבושות: ימית געדי, דני בר שי. אנימציה: אריק בועז
ביקורות:
"ככה עושים מהפכה! אחלה סרט. מלהיב ומהנה (יהודה סתיו. ידיעות אחרונות)
"סרט מצוין. מטלטל ומצחיק עד דמעות" (יעל שוב. טיים אאוט)
"המדריך למהפכה", אחד הסרטים הקצביים, השנונים, המהנים והמדרבנים שנראו באחרונה בקולנוע הישראלי. הסרט הזה הוא, בראש ובראשונה, פשוט הנאה צרופה. אחר כך, הוא גם חכם ובעל עומק. זהו סרט על קולנוע. למעשה, זה סרט המציג את הקולנוע כסוג של דת. דורון צברי, המופיע בסרט בתור עצמו, חולם מילדות לשנות את העולם, והוא תוהה מה האמצעי הכי טוב לעשות את זה. הא מתלבט בין פוליטיקה ובין קולנוע, ובוחר בקולנוע. מאותו רגע, הוא כאילו בחר בחיים של עוני, תסכול ובידוד. מי שרוצה לעשות אמנות אמיתית, הוא מבין בהדרגה, צריך לחיות חיים של נזיר. למות באוהלו של קולנוע, להקריב את כל מנעמי החיים כדי להתמסר לאורח החיים שבו הוא בחר, ולהיות עז כנמר מול אלה – מציגי הסטרא אחרא – שמנסים ללא הרף להדיח אותו מהדרך שבה בחר, תוך שימוש בנימוקים רציונליים על היעדר התכלית, או האופק הכלכלי או המעשי, באורח חיים כזה. אחד אחד, האנשים סביבו נוטשים אותו. וכמו בדת, גם קולנוע מחייב את העוסקים בו למבחני אמונה תקופתיים: האם ברגעים הקשים תקום ותעזוב, או תידבק באורח החיים שבחרת בעצמך, מתוך אמונה שלבסוף הכל יהיה לטובה?
מעבר לשאלות שהוא שואל על מחויבות, ועל אקטיביזם, ועל רצון לשנות את העולם, ועל מרד, ועל קולנוע, במדריך למהפכה הוא קודם כל אחד הסרטים המהנים והקצביים שנעשו באחרונה בישראל, וכמות האנרגיה והאדרנלין שהסרט הזה טעון בה תגרום לנו – עד סופו – להידבק למילה שצברי חוזר עליה שוב ושוב בקריינות שלו: "וואו". בקיצור, "המדריך למהפכה" – אחלה סרט. לרגעים, מבריק ממש" (יאיר רוה. סינמסקופ)
"המדריך למהפכה: מעניין, מצחיק, נוגע ומטלטל" (ינון ירוס. מאקו)
"סרט חובה. אבן דרך בתולדות הקולנוע הישראלי" (יקיר אלקריב. ידיעות תקשורת)