רוי מילר חוזר לילדותו, לקשר הלא רציף עם אביו הגרמני. לסיפור ההיכרות של הוריו, לבית של סבא וסבתא בפרדס חנה כרכור שם נחת לראשונה כילד, ולקו הזה שבין ישראל גרמניה עליו בילה בילדותו.
נזכר מה קרה לו כשצפה בסרט "אבא גנוב" בזמן שאביו על הקו בין המדינות ומה קרה לאחר מכן באותו הערב. למה ביום אחד כשהיה עם אביו שם בגרמניה החליט לברוח מהבית ובמשך שש שעות צעד בשולי הכביש ומי מצא אותו בסוף ואיך כל זה עיצב את הרצון שלו עוד כילד בבניית זהות עצמית לצד השתייכות תמידית.
חוזר לבוקר ההוא כשהוא בחזרות להצגה חדשה ב"הבימה" ואמא של שירי אשתו על הקו עם הבשורה ״תגיע לבית החולים״, מספר על הרגע שבחר לשרטט "פקודת מבצע" כשהם בעיצומו של התהליך הרפואי שלה ואיך כל זה קשור לשייטת.
ולמה ידע מהרגע הראשון שפגש אותה ששירי אשתו היא הנפש התאומה שלו.