חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים.
את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים.
בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים?
בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״?