"השמש זורחת גם בשבילי": סיפורו של ניצול השואה סעדיה בהט

סעדיה בהט נולד בשנת 1928 באליטוס שבליטא. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו של סעדיה לווילנה. עם פלישת הגרמנים לליטא ביוני 1941 הופצצה העיר. בספטמבר אותה שנה הוכנסה המשפחה לגטו וילנה. באחת האקציות בגטו נרצח אביו של סעדיה. אמו הצליחה להציל אותו ואת אחותו. בהמשך סעדיה החל לעבוד בבית המלאכה של הגטו ולמד גם נגרות, מסגרות ונפחות. בשלהי 1943 נלקח סעדיה למחנות עבודה באסטוניה בהם עבד בעבודות כפייה. עם פינוי המחנות באסטוניה הועבר סעדיה למחנה הריכוז שטוטהוף ובהמשך למחנה בגודנטוב. במרץ 1945 שוחרר המחנה על־ידי הצבא האדום. ב־1946 עלה סעדיה לארץ ישראל, התגייס להגנה ולפלמ"ח. בהמשך הוא למד הנדסת מכונות ושימש כאיש מחקר ופיתוח וכמהנדס בכיר במערכת הביטחון. במקביל לעבודתו המשיך סעדיה ביצירתו האמנותית, אותה החל עוד בתקופת השואה. עשרות תערוכות יחיד מעבודותיו הוצגו בארץ ובחו"ל, ופסליו מוצגים ברחבי הארץ והעולם. סעדיה נשא לאישה את יהודית (דיתי) ולהם שלושה ילדים, נכדים ונינים. https://www.yadvashem.org/he/education/testimony-films.html