יוסף בן מתתיהו מתאר ארבעה שערים בכותלו המערבי של הר הבית בשלהי ימי הבית השני, וכך הוא כותב בספרו קדמוניות היהודים: "בחלקים המערביים של החומה ניצבו ארבעה שערים: אחד שפנה אל ארמון המלך דרך העמק שבאמצע שנחצה לשם מעבר, שניים אל הפרבר, והשער האחרון אל שאר העיר..."(קדמוניות טו 410). שער וורן הוא אחד משערי הר הבית שלפי דברי יוסף בן מתתיהו הוליך מן ההר אל הפרבר. מקור השם שער וורן - על שם מי שגילה אותו: הגנרל סר צ'ארלס וורן מראשוני הארכאולוגים בירושלים שנשלח לארץ בחסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל במטרה למצוא גילויים ארכיאולוגים, וזאת במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.
אנחנו במעבה האדמה בערך 40 מטרים צפונה לקשת וילסון, כאן שער וורן הסתום המוביל להר הבית ממפלס הרחוב. אנחנו רואים מעט מאוד מהשער - במיוחד את חלקי המשקוף העשוי קשת אבנים. צורת איבודן של אבני הקשת של השער דומה מאוד לעיבוד אבני השער המשולש שבכותל הדרומי שמיוחס לדעת הארכיאולוג דן בהט למאה ה-11, לפיכך נראה לו שגם שער וורן בצורתו הנוכחית הוא מן המאה הזאת.
תיארוך זה מתיישב עם הנתונים מן הגניזה הקהירית, כלומר, יש לזהות את מעבר השער עם 'המערה' שהוא הכינוי שניתן לבית הכנסת הראשי של יהודי ירושלים במאה ה-11, כינוי שמקורו בתקופה שבה הותר ליהודים להתיישב בעיר הקודש. במכתבי הגניזה, מתוארת רעידת האדמה של שנת 1033, שבעקבותיה נהרסה המערה ושוב שופצה בעקבות מגבית שערכו יהודי העיר בקרב יהודי הגולה וכל זאת לפני כיבוש הצלבנים את העיר בשנת 1099. לשיפוץ זה יש לייחס את החלפת המשקוף המקורי שהיה במקום זה בימי בית שני, בקשת הנראית היום. מזוזות השער הן ככל הנראה השרידים של השער המקורי, ומכאן ברור שחלקיו התחתונים, שטרם נחשפו, כוללים את חלקיו המקוריים.
השער תואם את תיאורי יוסף בן מתתיהו, המספר על ארבעה שערים, שכן הוא השער הרביעי המוכר לנו בכותל המערבי. בסמוך לשער או מעט מצפון לו, אנו נמצאים ממערב לאבן השתייה שמתחת לכיפת הסלע.
למידע נוסף בעברית - https://historicalsitesinisrael.com/%d7%a9%d7%a2%d7%a8-%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%9f/
למידע נוסף באנגלית - https://historicalsitesinisrael.com/en/warren-gate/
יהודה הולצמן