אל הערבה - סיפור מהלב

חלפו שלוש שנים מאז הפרשה.
ממש היום לפני שלוש שנים מצאנו את מיצה מתחת לספה.
הסרט בגרסתו המקוצרת השתתף בפסטיבל הסרטים על שם מוטי קירשנבאום ולא זכה בחיבת השופטים.
אוטוטו יערך הפסטיבל של השנה אבל הפסקתי לשלוח לשם סרטים כי הבנתי את המגמה.
השלט ששמנו על התלולית של מיצה עדיין שורד על אף הבנייה המואצת באזור ההוא.
אז מה השתנה מאז?
כל כך הרבה השתנה בארץ שאני לא יודע מאיפה להתחיל.
אבל מדכא לראות שמלחמת רוסיה אוקראינה שהחלה אז היא עדיין בתוקף.
עוד מעט שוב יעברו מעלינו העגורים ויסמנו בכך את סופו של חורף שחון.
הפסקנו לצאת לטיולים של החבורה מפאת חוסר במוטיבציה.
מתן אביגד ממושב עידן, חגג 50 לפני כמה ימים והוא ממשיך בכל הכוח, ביחד עם ענת, את כל הטוב הזה שיש להם בערבה.
מאז מיצה, לא נכנס שום חתול אחר לחיי - וטוב שכך.
אגב גם השחור לבן וגם הג'ינג'י עדיין בסביבה ושרידותם היא בהחלט מרשימה.