מחקרים מהשנים האחרונות ברחבי הנגב מוכיחים שבן-גוריון לא היה הראשון שחשב על "הפרחת השממה". כבר לפני 1,500 שנה, בתקופה הביזנטית, הייתה בנגב תנופת התיישבות ופיתוח חקלאי בהיקפים שלא נראו בו קודם - ולא ישובו אליו לפני אמצע המאה ה־20.
על כך מעידים שרידים של סכרים ובורות מים, חלקות ומתקנים חקלאיים, ושפע גתות לייצור יין.
כל אלה מניחים את היסודות לזיהויה של מורשת הגפן בנגב, שחזרה לפרוח בו רק בעשורים האחרונים.
יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות ישראל במזרח, חקר תולדות ארץ ישראל, חקר ירושלים והנחלתם לציבור הרחב.
בקרו באתר שלנו: https://ybz.org.il/